לירון שיינקמן - משרד עורכי דין וגישור | גישור
16173
rtl,page-template,page-template-full_width,page-template-full_width-php,page,page-id-16173,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-title-hidden,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-10.0,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

מהו גישור

הגישור הינו דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים.

ובלשון סעיף 79ג' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984:

"בסעיף זה, "גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".

הליך הגישור הינו וולונטרי – רצוני, וההשתתפות בו תלויה אך ורק ברצונם של המשתתפים.

מטרת הליך הגישור הינה לברר את האינטרסים של הצדדים לסכסוך, מתוך כוונה לזהות אינטרסים משותפים, רבים ככל האפשר, ולהגיע לפתרון הולם, שיענה על צרכיהם של כלל המשתתפים.

המטרה הינה להגיע למצב של WIN – WIN בו כל הצדדים מרוויחים וכולם יוצאים נשכרים.

 

תפקידו של המגשר

המגשר הינו צד שלישי ניטראלי, שתפקידו הינו להנחות את ההליך ולסייע למשתתפים לנהל משא ומתן ביניהם.

המגשר מסייע למשתתפים ליצור דיאלוג, לשפר את התקשורת ביניהם, לפתור בעיות מעשיות ורגשיות ולהגיע להבנות, תוך שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע.

יש להדגיש, כי המגשר אינו שופט ואינו בורר ואין לו סמכות להכריע במחלוקות, או לכפות על הצדדים פתרון כזה או אחר.

כמו כן, המגשר אינו מייצג אף אחד מהצדדים ונאסר עליו לתת שירות מקצועי למי מהם, בכל עניין הנוגע למחלוקת ביניהם, הן במהלך ניהול ההליך והן לאחר מכן.

 

איך מתנהל תהליך הגישור

המגשר מנהל את הליך הגישור בהתאם לנסיבות המקרה ולשיקול דעתו המקצועי.

בדרך כלל, הגישור נפתח בפגישה משותפת שבה מוסברים למשתתפים עקרונות ההליך ולאחר מכן כל צד מספר למגשר את סיפורו (בנוכחות הצד האחר).

בהמשך ההליך יוכל המגשר לקיים פגישות נפרדות עם כל צד ו/או פגישות משותפות נוספות. מספר הפגישות הנדרש ומשך הליך הגישור משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבות.

חשוב לציין, כי בהליך הגישור המשתתפים נדרשים לנהוג על פי נורמות התנהגות מסוימות, שעיקרן שמירה על תום לב והגינות; שמירה על כללי שיחה נאותים (הקשבה ללא הפרעה לדברי האחר ודיבור בלשון נקייה); ושיתוף פעולה עם המגשר תוך גילוי מידע הדרוש לשם יישובו של הסכסוך.

 

מהן תוצאות ההליך?

במידה והצדדים מצליחים להגיע להבנות ולהסכמות, המגשר ינסח עבורם הסדר גישור.

במקרה של גישור משפחתי מדובר בדרך כלל בהסכם גירושין, אך אין מניעה לערוך הסכמים אחרים כגון: הסכם שלום בית, הסכם ממון, הסכם שלום בית ולחילופין גירושין וכיוצ"ב.

במקרה שמדובר בבני זוג נשואים, המגשר יגיש את ההסכם לאישורו של ביהמ"ש לענייני משפחה וילווה את הצדדים עד לסיומו של התהליך (היינו, אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין). לאחר מכן, במידת הצורך, המגשר יפתח עבור הצדדים תיק לגירושין בבית הדין הרבני.

במקרה של גישור אזרחי ניתן לאשר את הסדר הגישור בביהמ"ש המוסמך.

במידה והצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות, הליך הגישור נפסק והצדדים רשאים לנקוט בכל אמצעי משפטי העומד לרשותם. היינו, האפשרות לפנות לבית המשפט המוסמך במידה והגישור אינו עולה יפה, קיימת תמיד.

 

מה דינו של מידע שנמסר בהליך גישור

הליך הגישור הינו סודי. דהיינו, דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו כראיה במסגרת הליך משפטי אזרחי, לא ניתן לצטט דברים שנאמרו בגישור (ע"י המגשר ו/או ע"י המשתתפים), לא ניתן לחשוף מסמכים אשר הוכנו לצורך הליך גישור ולא ניתן לזמן את המגשר למסור עדות בביהמ"ש או להציג מסמכים בבימ"ש, בכל עניין הנוגע במשירין או בעקיפין להליך הגישור.

על כן, המשתתפים בהליך יכולים להתבטא בחופשיות, ללא חשש משימוש לרעה במידע שנמסר על ידם.